פוסט 1

ילדים, הם ילדים, הם ילדים, הם מחוברים ויודעים
ולנו תפקיד מאוד חשוב ואדיר מולם !!!

זה הוא פוסט מאוד חשוב ויקר לליבי
מתוך חווית העומס שלעיתים אנחנו חווים עם ילדים
מתוך ה"בא לי שיעזבו אותי בשקט" שעולה בנו
מתוך ה"אני לא בנויה לזה" שעולה בנו
ו"שיגדלו כבר"… שעולה בנו לפעמים.

אני רוצה להסביר את תפקידם האנרגטי של ילדים
את מהותם האדירה בחיינו, כל אחד וילדו הוא הייחודי שלו
והייעודי בדיוק עבור ההתפתחות הגדילה שלו כהורה

ילדים נמצאים בחסות האנרגטית המלאה של ההורים ,
זאת אומרת הם תלויים בחסות האנרגטית שלנו, זקוקים לייחס ,
קשר עין , מגע ותקשורת חיובית ומעצימה מאתנו .

מה קורה לנו כשאנחנו פורקים את כעסנו על הילדים
אנחנו לא מכילים את עצמנו,
אז בטח שלא נוכל להכיל אותם באותם רגעים
ואנחנו פשוט עמוסים וגולשים מרוב עומס של אינפורמציה טיפול, עבודה, נתינה ועוד ועוד…

אז זהו , שילדים רק רוצים שנחזור לנוכחות
שבאמת באמת נהיה איתם,
שנרצה לנכוח איתם ולא בכאילו, ולא כי אין לי ברירה
אלא כי אני פשוט רוצה,
אני רוצה להיות נוכח יחד עם הילדים שלי ,
כי זה בריא לי, כי אז סיכוי נמוך מאוד שאתפרץ בעומס בכעס.

כי אני הולך לקבל מזה כל כך הרבה אנרגיה בחזרה מלא מגע ,
צחוק, חיבוקים, דגדוגים, שירה, משחק ועוד ועוד…

הנשמה שלנו היא כמו ילד או ילדה
היא רוצה לשחק את משחק החיים
היא רוצה לנכוח בחושים ולהנות ולהתנסות
בדיוק כמו ילדים, וכמו שילדים דורשים מאתנו להיות.

כל פריקה זעם עליהם, משתקת להם את השמחה ואת הרצון לחיות מתוך שמחה
ולעיתים ילדים הופכים מבוגרים מרירים וכבויים

בואו נבין שהניצוץ שלנו בעניים יזהר אם נתמסר לשחק עם ילדנו,
נתמסר באמת להיות, חצי שעה, שעה אחת טובה אחריי הגן, נקבל מזה מלא אנרגיה.

זמן שאין בה מסיכים או מסכים,
אלא נוכחות חושית מוגברת מלאה בטעינה ותקשורת
כי אז אין התנגדויות יש התמסרות לזרם החיים.

אשמח לשיתוף הפוסט כדי שכמה שיותר הורים יוכלו להיתרם ממנו.
אוהבת אורטל.

כתוב/כתבי תגובה